כולנו מכירים את הפתגם לקום על רגל שמאל, זה קרה מן הסתם גם לנו, להלן ההסבר לתופעה, למי שמתעניין... כידוע, כשאנו ישנים רוב הנשמה יוצאת מאיתנו ומגיעה לעולמות אחרים, בעיקר כדי לקבל אנרגיה אבל גם כדי למסור אנרגיה. כשאנו מתחילים להתעורר, הנשמה מתחילה לחזור, החזרה לא מתבצעת בצורה מיידית, זה מזכיר קצת ספל שאנו ממלאים במים, לוקח קצת זמן למלא את הספל.. קוריוז קטן ... יש הבדל בין שינה למדיטציה, במדיטציה המודעות ממשיכה להיות פעילה ובשינה המודעות אינה פעילה, למעט כמובן חלק קטן של מודעות שמאפשר לנו להיות מודעים גם בזמן השינה לשעון המעורר או לזה שקר/חם לנו וכו'. נחזור לעניינינו, במצב שבו מעירים אותנו בפתאומיות, שואלים אותנו שאלות, דורשים תשובות, נוצר מצב שבו התעוררנו, אנחנו נדרשים לתפקד אבל הנשמה עדיין בחוץ, לא חזרה לאחר השינה. נוצר מצב שבו אנו כביכול ערים אבל התפקוד שלנו ירוד ללא הנשמה - חסרה האינטואיציה, חסר לנו יכולת הדמיון וכל אותם הדברים היפים, הטובים והחיוניים שמגיעים מהנשמה. המצב הזה מלחיץ עוד יותר, מכניס גם כעסים, בדרך כלל על מי שהעיר אותנו. לחץ וכעס כידוע הם אחד מהחסמים הגדולים של הקשר בן המודעות לנשמה, כלומר הנשמה מתקשה לחזור אפשר לומר אפילו שהנשמה לא מעוניינת לחזור במצב כזה כדי לא ל"הזדהם" מהגוף הפיזי. בקיצור, מצב ביש, תקועים, הנשמה תקועה מחוץ לגוף, ואנחנו תקועים בגוף עם תפקוד ירוד, עם לחצים והכעסים בתוכו, זה יכול להרוס יום שלם. אז איך יוצאים מזה...
הדרך לצאת מהמצב פשוטה, מבקשים מהסביבה פסק זמן, עוצמים עיניים כדי להרגע. ברגע שנרגעים, הנשמה יכולה לחזור, דבר שיאפשר לנשמה לחזור לגוף ולנו יאפשר לחזור לתפקוד תקין. זהו סוף הסיפור, מקווה שנהניתם לקרא. קוריוז נוסף, הבנתי משיחות עם אנשים דתיים שמקובל אצלם לא לצאת מיד מהמיטה, אלא לשבת במיטה ולומר "מודה אני..." בזמן הזה, הנשמה חוזרת לגוף והם מתעוררים בצורה תקינה. מאחל לכל הקוראים אור ואהבה, מיכאל מ ספיריט. לקבלת מידע אנרגטי תקשורי על נושאים אישיים ניתן לפנות אלי למייל Michael.m.spirit@gmail.com
